ארמון רדזיוויל בוילנה, ליטא

מחלת גראביה של ורקאי בווילנה ("קתולית") היא אחד מבתי הספר הליטאיים העתיקים ביותר הידועים, המכונים "קתרת הגולגולת" או "ירושלים של ליטא". הוא ממוקם בעיר וילנה, ליטא, ממש מחוץ לבירה וילנה. זו הכנסייה העתיקה ביותר בליטא והיחידה מסוגה באירופה, וגם הגדולה בעולם.

בשנת 1528

לאחר הרכישה, עברה העיירה לאלברכט גסטולד ויוידה מווילנה, אך בשנת 1547 ליאן קישקה, אביר גדול של ליטא, שהיה אוהד ארי ידוע בליטא. מיקולאג 'רכש עושר עצום והפך לטייקון החזק ביותר בחבר העמים באותה תקופה, והוא הפך לאחד המנהיגים המשפיעים והמשפיעים ביותר בחבר העמים. הוא המשיך בעלייתו הפוליטית עד למותו בשנת 1744, אז מונה למלך הראשון של חבר העמים החדש בשליטת חתנו, המלך ויטאוטאס. המוסד הוענק למעמד של אוניברסיטה של האקדמיה הליטאית למדעים בווילנה.

הוא היה גם חבר באקדמיה המלכותית למדעים בווילנה ופרופסור להיסטוריה באוניברסיטת ליטא. הוא היה המייסד והנשיא של מספר אוניברסיטאות בליטא, כגון המכון הליטאי להיסטוריה, ובשנת 1569 היה ראש אחת האוניברסיטאות הללו, המכון ללימודי משפט וצדק.

הוא היה גם חבר באקדמיה המלכותית למדעים בווילנה ופרופסור להיסטוריה באוניברסיטת ליטא, ובשנת 1569 היה ראש אחת האוניברסיטאות הללו.

המוטו של משפחת רזדזיוויל היה: "יהי אדוננו לכולנו", הנושא את השם אלברט, ו"מסכן לכל ".

האזכור הראשון של השם הוא באותיות של גדימינאס בשנים 1323 ו- 1414 במכתב לקיסר הרומי הקדוש ובשני מכתבים אחרים של הקיסר.

הוא התגורר גם בארמון ונקבר בקתדרלת וילנה, וילדיו לואיז נהפכו לגרמניים וכחלק מהאחוזה המשפחתית העצומה שבבלרוס כיום, ביקרו לעתים קרובות באזורים אחרים בפולין, אך מעולם לא חזר פוזנן.

טירת קרבו ממוקמת בפאתי וילנה, בעיר קרקוב, בירת הרפובליקה של פולין, והיא ביתה של הטירה הגדולה ביותר באירופה.

הארמון בהשראת טורקיה של וונדלין פוסלובסקי מתוארך לתקופה שלאחר השלטון הליטאי (1831)

ובבקתה סמוכה ניתן לראות אותו, שנהרס לאחר השחזור. בית הכנסת בסגנון מודרני בראשית המאה העשרים ממוקם בטירת קרבה, שם נחתם איחוד ליטא-פולין. השלטון הסובייטי הביא לקריסת וילנה ולעליית קרקוב, רוסים רבים עברו לעיר, וכמה משפחות התגוררו בארמון ההרוס הזה.

וילנה סופחה לברית המועצות וממשלה סובייטית לא לגיטימית הותקנה ברפובליקה הסובייטית הליטאית שהוקמה לאחרונה.

העיר נפלה שוב לידי הסובייטים בשנת 1920

שהסירו אותה למדינה הליטאית לאחר תבוסתה בקרב על ורשה. ביוני 1940 ליטא כולה סופחה על ידי ברית המועצות וב- 28 באוקטובר הועברה וילנה לליטא, שבמשך שמונה עשרה השנים האחרונות הייתה תחת כיבוש פולין ובירתה. שליחים סובייטים יזמו ועודדו את תהליך העברת הבירה מקובנה לווילנה זמן קצר לאחר מכן.

וילנה הייתה חלק מפולין בין השנים 1920-1939

אך הוחזרה לליטא בשנת 1939 במסגרת ההסכם בין ברית המועצות לארצות הברית של אמריקה. ממשלת ליטא קיבלה זאת, ובשנות העשרים של המאה העשרים מחלוקת וילנה חולקה לשני חלקים: ליטא ופולין. הכוחות הסובייטים השתלטו שוב על וילנה ב- 1938 וב- 1940 במטרה להחזיר אותה לפולין ולבירת קובנה.

הרדזיווילס הצליחו לשלוט על אדמות הדוכסות הגדולה של ליטא

שהתחלקו בין שתי הדוכסות, והעיר וסביבתה הוכרזו כמדינה נפרדת של מרכז ליטא, כולל שטחי מה שיש עכשיו ליטא ובלארוס. לאחר בחירות שנויות במחלוקת סופחה השטח כולו על ידי פולין בשנת 1918, למעט וילנה, שם הפכה לבירת פרובינציית וילנה ("וילנה" היא שמה של "וילנה" בפולנית). העיר הכריזה על עצמאותה של ליטא, שחברותה הושבה על ידי חוק העצמאות של ליטא ב- 16 בפברואר 1918. האמנה להקמת "האיחוד השבדי-ליטאי" נחתמה בשטוקהולם ב -1 במרץ 1919 בין ארצות הברית של אמריקה, שבדיה, פולין וליטא.

חוויה בליטא מתחילה כאן